פסק-דין בתיק תע"א 11369-08

1.      עניינה של תביעה זו - תביעתו של התובע לתשלום גמול שעות נוספות, פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת.

2.      הנתבעת (להלן גם - החברה) היא חברה, שבין היתר הפעילה אולם לאירועי שמחות הידוע בשם המסחרי "גאלרי פאלאס" ברח' הלוחמים 11 תל אביב.

3.      התובע עבד במטבח אולם האירועים. בין הצדדים מחלוקת על תפקידו ולכך נתייחס בגוף פסק הדין. 

4.      התובע סיים לעבוד בחברה בחודש ינואר 2008. יש מחלוקת בין הצדדים בנוגע לנסיבות סיום קשר העבודה.

נסיבות סיום עבודתו של התובע - זכאותו לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת:

5.      גרסת התובע בכתב התביעה ובתצהירו הייתה כמפורט להלן: הוא הועסק על ידי החברה כטבח וכשף החל מחודש נובמבר 2004; הוא שימש כשף לאחר סיום עבודתו של גרישה, השף הקודם; בחודש דצמבר 2007 מינו בעלי החברה שף בשם שאראף כאחראי עליו, ואותו הורידו לתפקיד נחות בדרגה, ובכך פגעו במעמדו ובשכרו; הואיל והשף החדש שאראף היה לא יהודי, נאלץ לבצע את כל הפעולות במטבח שהשף מנוע מלעשותן עקב חוקי הכשרות, וכמו כן מילא תפקידים אחרים פחותים בחשיבותם מאלה שביצע קודם לכן, ובנוסף חלה ירידה בטיפים שקיבל; הוא פנה למר טהור ולשותפו יצחק פולידיאן בתלונה על הרעת התנאים, ונאמר לו כי "אלברט החליט ששאראף הוא השף אז או שתישאר רק אחראי מטבח או שתלך הבייתה ותקבל את כל מה שמגיע לך"; בנוסף, בעקבות תסיסה בקרב עובדי המטבח ביום 9.1.2008 כינסו יצחק (פולידיאן) וציון (טהור) את עובדי החברה והודיעו שכל מי שרוצה לעזוב יכול לעשות כן וישולם לו "כל מה שמגיע לו"; ביום 10.1.2008 הודיע ליצחק ולציון שהוא מעוניין לעזוב והובטח לו כי יקבל מכתב פיטורים וייערך לו גמר חשבון; אולם, כאשר הגיע למשרד לקבל מכתב פיטורים ופירוט גמר חשבון הציעו לו להמשיך לעבוד במסעדה או באולם אחר המנוהל על ידי החברה, וממועד זה החלה "סחבת", והנתבעת נמנעה מלקיים את ההבטחה למסור לו מכתב פיטורים ולשלם לו פיצויי פיטורים.

6.      מר טהור העיד בתצהירו כי כעולה גם מתלושי השכר התובע עבד בחברה מחודש פברואר 2005, מועד בו החברה החלה לפעול, ולא מחודש נובמבר 2004; התובע שימש במשך כל תקופת עבודתו כעובד כללי במטבח, ולא שימש בתפקיד שף; לא חלה כל הרעה בתנאי עבודתו, ובכלל זה לא חל שינוי בתפקידים שהוטלו עליו; התובע לא העלה בפני החברה כל טענה שחלה הרעה בתנאי עבודתו לא נתן התראה על כך; התובע נטש את עבודתו באופן מפתיע וחד צדדי, מבלי שנתן הודעה מוקדמת, וזאת מהטעם שעבר לעבוד בעסק מתחרה לנתבעת,  שם עבד השף הקודם של הנתבעת, גרישה; זאת, למרות ניסיונותיה של החברה לשכנע אותו שימשיך לעבוד בחברה, ובכלל זה הצעה לקבל קידום ולנהל מסעדה שהחברה פתחה באותו מבנה בו מצוי אולם האירועים; לא הובטח לתובע כי יינתן לו מכתב פיטורים.

7.      על יסוד התרשמותנו מהעדויות בפנינו ומכלל חומר הראיות אנו קובעים כי דין התביעה לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת להידחות. מתצהירו של התובע עולה כי הוא מבסס את תביעתו לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת על שתי עילות: האחת - הרעה מוחשית בתנאי עבודתו; השנייה - התחייבות של הנתבעת. אנו סבורים כי התובע לא הוכיח אף אחת מעילות תביעה אלה. זאת, מנימוקים שיפורטו להלן.

8.      לתובע היו גרסאות שונות בנוגע לנסיבות סיום עבודתו: במכתב שכתב התובע לנתבעת קודם להגשת התביעה (נספח 2 לתצהיר מר טהור) טען כי " פוטרתי על ידי מר אלברט, שתפקידו אחראי ובעל הבית, שלדעתו אני והשף לא יכולים לעבוד יחד בשלב מאוחר יותר". לעומת זאת בתצהירו טען כי התפטר עקב פגיעה במעמדו ובתנאי עבודתו שבאה לידי ביטוי בכך שמינו שף חדש כאחראי עליו, שהטילו עליו למלא תפקידים פחותים בחשיבותם מאלה שביצע קודם, ושחלה ירידה בחלקו בטיפים. כן העיד כי פנה בעניין למר טהור ולמר יצחק פולידיאן והם אמרו לו ש "אלברט החליט  ששאראף הוא השף אז או שתשאר רק אחראי מטבח או שתלך הביתה ותקבל כל מה שמגיע לך" (סעיף ו לתצהיר). לעומת זאת בחקירתו הנגדית העיד כי הטריגר לסיום עבודתו היה אירוע בו השף שאראף "הרס אירוע" בכך שטעה טעות גדולה באופן הכנת הדגים, ואלברט הוא זה שאמר לו "או שתהיה אחראי מטבח או שתיקח את מה שמגיע לך אני נותן לך את הכול וסיים את העבודה" (ע' 5, ש' 10 - 16). מהאמור לעיל עולה כי לתובע היו גרסאות שונות הן בנוגע לאירועים שהובילו להתפטרותו והן בנוגע למי שהבטיח לו כי יקבל את המגיע לו אם יסיים את עבודתו.

9.      גם אם התובע מילא את תפקיד השף במשך שלושה שבועות לא חלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו המזכה בתשלום פיצויי פיטורים:כפי שעלה מעדותו של התובע הוא עבד כעובד מטבח כללי תחת שפים שונים (מתי, גרישה), ובמשך שלושה שבועות הוא מילא את תפקיד השף עד שהשף שאראף הוצב לעבודה כשף במטבח החם (ע' 5, ש' 1 - 4).מכאן,  תפקידו של התובע מתחילת עבודתו היה עובד מטבח (וכך גם כתב במכתבו נספח 2 לתצהיר מר טהור), למעט שלושה שבועות בהם מילא את תפקיד השף. נדגיש, כי התובע לא טען בעדותו כי מונה לתפקיד שף באופן קבוע,  ובעיניו מעמדו כשף נגזר מכך שקיבל טיפ בשיעור של 15%, ובלשונו "בשבילי שף זה שאני מקבל 15% טיפ" (ע' 5, ש' 4).  התובע אף העיד כי לאחר האירוע הראשון מר טהור לא רצה לתת לו את הטיפ בשיעור המגיע לשף  (15%), ורק לאחר ויכוח הוא קיבל טיפ בשיעור זה בתקופה בה החליף את השף (ע' 4, ש' 17 - 25). מהאמור לעיל עולה כי התובע מילא את תפקיד השף באופן זמני, במשך תקופה קצרה, בת שלושה שבועות, ללא שניתנה לו הבטחה כי הוא מקודם באופן קבוע לתפקיד השף. בנסיבות כאלה, אין לראות במינוי השף שאראף במקום השף גרישה פגיעה במעמדו של התובע המזכה אותו בפיצויי פיטורים גם במקרה של התפטרות. טענות התובע כי הטילו עליו תפקידים נחותים או תפקידים נוספים נטענה בעלמא וללא כל פירוט, ולכן גם טענה זו אין לקבל.

10.  התובע לא הוכיח כי ניתנה לו התחייבות לתשלום פיצויי פיטורים: התובע טען כי ניתנה לו התחייבות לתשלום פיצויי פיטורים אם יתפטר מעבודתו. אין בידינו לקבל את גרסתו של התובע בעניין זה. כאמור, התובע העלה שתי גרסאות לגבי נותן ההבטחה. בעוד שבתצהירו טען כי יצחק פולידיאן וציון טהור הבטיחו לו פיצויי פיטורים ככל שיחליט להתפטר (סעיף ו' לתצהירו), בעדותו בחקירה נגדית טען כי התחייבות זו ניתנה על ידי אלברט ובשיחתו עם יצחק וציון הודיע להם שהוא מקבל את ההצעה של אלברט (ע' 5, ש' 15) . יתר על כן. במכתבו לנתבעת (נספח 2 לתצהיר ציון טהור) לא טען כלל כי ניתנה לו התחייבות לתשלום פיצויי פיטורים, אלא כי פוטר ולכן הוא זכאי לפיצויי פיטורים.

11.  נציין כי גם על פי גרסת התובע הוא התפטר מעבודתו, כך שבכל מקרה אינו זכאי לתמורת הודעה מוקדמת, ואכן תביעה זו נזנחה על ידו בסיכומיו.

12.  בהתייחס לטענת הנתבעת כי התובע לא נתן הודעה מוקדמת ולכן היא זכאית לקזז מכל סכום שיגיע לתובע פיצוי בעד אי מתן הודעה מוקדמת: כעולה מכתבי הטענות וממכתב ב"כ הנתבעת מיום 25.5.2008 (נספח 3 לתצהיר מר טהור) טענה זו הועלתה כנגד התובע רק בתגובה לתביעתו של התובע, ומסיבה זו יש לדחותה [ע"ע (ארצי) 155/06 דרור לביא - ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ, מיום 25.6.2009]   

13.  כללו של דבר - התובע לא הוכיח כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים מכוח החוק, עקב הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, או כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים מכוח התחייבות שניתנה לו על ידי הנתבעת. לפיכך, אנו דוחים את התביעה לתשלום פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת.

   התביעה לגמול שעות נוספות:

14.  התובע טען בתצהירו כי עבד בממוצע 13 שעות עבודה ביום, לא שולמו לו שעות נוספות, ולכן הוא זכאי לסך 15,371 ש"ח בגין שעות נוספות. התובע צירף לתצהירו כרטיסי נוכחות של מספר חודשים  משנת 2006 (נספח ג' לתצהירו), וכן נספח ובו ניתוח שכרו במחצית השנה האחרונה לעבודתו - יולי 2007 עד דצמבר 2007 (נספח ד' לתצהירו). בנספח נעשה חישוב ממוצע של שעות העבודה ביום, שנע בין 9.95 שעות ל- 11.45 שעות.

15.  מר טהור העיד בתצהירו כי התובע לא העלה כל טענה בעניין שכר בעד שעות נוספות במהלך תקופת עבודתו; אין לקבל את גרסת התובע לעניין היקף עבודתו, גם לנוכח הפער בין הנטען בתצהיר, לפיו עבד 13 שעות ביום בממוצע, לבין התחשיב שצורף; התובע הועסק על בסיס של 25 ש"ח ברוטו לשעה, ובנוסף שולמו לו סכומים נוספים, ובסך הכול קיבל מעבר למגיע לו, גם אם עבד שעות נוספות; באותם חודשים בהם התובע עבד בשעות נוספות שולם לו כל שהגיע לו.

16.  על יסוד התרשמותנו מעדויות הצדדים ומכלל חומר הראיות שבתיק אנו קובעים כמפורט להלן.

17.  שוכנענו, כי התובע אכן עבד בשעות נוספות, וזאת על יסוד הראיות הבאות: